טיפול במיצוי שמן קנאביס לחולה בלוקמיה לימפובלסטית חריפה

לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) היא סוג סרטן של תאי מערכת החיסון השכיח בגיל הילדות, ומייצג כשליש מכלל מקרי הסרטן בילדים. בקרב חלק מהחולים ניתן להבחין בכרומוזום פגום (מוטציית פילדלפיה) אשר בד"כ מעידה על מחלה אגרסיבית בעלת פרוגנוזה גרועה (כלומר – סיכויים לא טובים להחלמה). 

במקרה מסויים, שפורסם במאמר מדעי במגזין Case report in Oncology, תועדה ילדה בת 14 שאובחנה כחולת לוקמיה לימפובלסטית עם מוטציית פילדלפיה, וטופלה במשך כשנתיים בטיפולים קונבנציונליים אגרסיביים אשר לא סייעו לרפא את מחלתה ואף החמירו את מצבה. ללא פתרונות אחרים המוכרים ע"י הגישות הקונבנציונליות, ולאחר שהצוות הרפואי התייאש מן הטיפולים ושלח את הילדה לטיפול פליאטיבי (כלומר הגדיר אותה כחולה סופנית ושלח אותה לחכות למותה במסגרת הוספיס בית), החליטה המשפחה לנסות ולטפל בביתם עם שמן קנאביס מרוכז, וזאת לאחר ששמעו כי הטיפול סייע לחולים אחרים להתמודד עם מחלת הסרטן. באופן מפתיע, כמתועד במאמר, הטיפול בשמן הקנאביס הצליח לא רק לבלום את קצב התחלקות התאים של מערכת החיסון, אלא אף להביא לנסיגה דרמטית במדדי המחלה.

קודם לכן, לפני הטיפול בשמן הקנאביס, הצוות הרפואי בחר לטפל בילדה באמצעות כימותרפיה חריפה, ולאחריה משטר כימותרפיה סטנדרטי למשך 6 חודשים לאחר האבחנה. לאחר שהטיפול נכשל, החליטו הרופאים לבצע השתלת מח עצם, תהליך בו מחליפים את תאי האב הלא בריאים של החולה בתאי אב חדשים, בתקווה שהם יקלטו וייצרו תאי דם לבנים חדשים ותקינים. גם טיפול זה נכשל ושישה חודשים לאחר ההשתלה סבלה הילדה מתופעות לואי (Posttrasplate) שבאו לידי ביטוי בהימצאותם של תאי דם לבנים רבים לא תקינים (תאי בלאסט לא בוגרים) במחזור הדם. כתוצאה מכך, הצוות הרפואי החליט לתת לילדה סבב כימותרפיה אגרסיבי נוסף ביחד עם מעכב טירוזין קינאז. תשעה חודשים לאחר ההשתלה אבחנו אצל הילדה החמרה נוספת, אך הפעם הרופאים קבעו כי השתלת מח עצם נוספת לא תעזור. כאלטרנטיבה, הרופאים החליטו לתת לילדה מעכב טירוזין קינאז נוסף, הניתן פעמיים ביום ללא סיבובי כימותרפיה נוספים. הילדה החלה לפתח מיגרנות חזקות ולאחר בדיקת CT, אבחנו  דלקת במוחה. כתוצאה מכך ושנתיים וחצי לאחר האבחון, הצוות הרפואי החליט להעביר את הילדה עשרה טיפולים נוספים של הקרנות. גם טיפולים אלו לא סייעו לילדה וכעבור מספר חודשים ספירת התאים הלבנים בדמה הייתה גבוהה מאוד. כתוצאה מכך, הצוות הרפואי שלח את המטופלת לטיפול ביתי פליאטיבי והכינו את הוריה לכך שהמחלה תשתלט סופית על גופה, תוביל לשבץ מוחי ולמותה. אכן, במשך שלושת השבועות הראשונים חלה החמרה במדדי המחלה כך שספירת תאי דם לבנים ((Blast cells עלתה מ 51,490 ל-194,000.

ואז הגיע הטיפול בקנאביס….

המשפחה שהתקשתה לקבל את רוע הגזרה, חיפשה אפשרויות אלטרנטיביות לטיפול בילדתם. במהלך המחקר של המשפחה, הם נתקלו במאמר שהתפרסם ב Nature Reviews ע"י גוזמן, אשר טען שקנאבינואידים מצליחים לעכב גדילה של תאים סרטניים במודלים שונים ושהטיפול בקנאבינואידים הינו בטוח ואיננו מייצר את תופעות הלואי רעילות כמו בטיפולי הכימותרפיה והקרנות. בעזרת Phoenix Tears, העמותה של ריק סימפסון, אשר לה ניסיון בטיפול בשמן קנאביס בריכוז גבוה בקרב חולי סרטן, הצליחו ההורים להשיג תפרחות קנאביס מזן בשם Chronic strain ולהפיק מהן שמן קנאביס.

תחילת הטיפול בשמן קנאביס מצריך תקופת הסתגלות שכן המינונים הטיפוליים הנדרשים לתהליכי ריפוי עלולים להיות מלווים באופוריה והרגשות פסיכואקטיביות. על מנת להרגיל את המטופלת לטיפול בקנאביס הוחלט לתת מינונים נמוכים ולהעלות את המינון בהדרגה כל ארבעה ימים. כבר לאחר כשבועיים, כשהמטופלת נטלה 133 מ"ג של השמן, הבחינו בירידה משמעותית בספירת תאי הדם הלבנים הסרטניים. תהליך זה היה מלווה בשימוש מופחת במורפיום לכאבים, עליה בתסמיני אופוריה וזיכרון מבולבל, דברים אשר אופייניים בעת שימוש בקנאבינואידים. לצערה של המשפחה, הזן ממנו הופק השמן למטופלת לא היה בהישג יד, והמשפחה נאלצה לרכוש זנים אחרים בכל מספר שבועות. מאחר וניתן היה להבחין שכל שמן השפיע על הילדה באופן שונה המינונים הטיפוליים נעו בין 500 מ"ג ל-1000 מ"ג ליום, בהתאם לתגובות של הילדה. ביום ה-27 לאחר תחילת הטיפול בשמן נצפתה עליה מסוימת  במספר תאי הדם הלבנים הסרטניים, אך עד היום ה-39 מתחילת הטיפול חל שיפור דרמתי במדדים הקליניים של הילדה וכמעט ולא ניתן היה להבחין בתאים הסרטניים. במקביל, נמצאו רמות גבוהות של Urate בדם המטופלת אשר סבלה גם מכאבי פרקים, תסמינים המאפיינים תהליכי  פירוק של התאים הסרטניים.  

ביום ה-43 ההורים נאלצו לרכוש זן חדש בשם Afgan/Thai על מנת שיוכלו לרקוח לביתם את התרופה. שמן זה היה חזק יותר עבור הילדה וגרם לה לעייפות כבדה ולכן המשפחה החליטה להוריד את המינון ל- 500 מ"ג ביום. במהלך הטיפול בשמן זה, כמעט ולא נצפו תאי דם לבנים סרטניים בדמה של המטופלת. 51 יום לאחר תחילת הטיפול בקנאביס המשפחה נאלצה לרכוש זן נוסף על מנת לרקוח לביתם את התרופה. במהלך נטילת שמן זה, חלה עליה במספר בתאי הדם הלבנים דבר שגרם למשפחה להחזיר את המינון ל- 1000 מ"ג ביום. ביום ה-69 המטופלת קיבלה שמן שהופק מזן אחר, המשיכה לצרוך מינון של 1000 מ"ג ביום וספירת התאים הלבנים חזרו למדדים אפסיים.

למרבה הצער, הילדה אושפזה 78 יום לאחר הטיפול בקנאביס עקב כאבי בטן עזים. בדיקה גילתה  שהיא סובלת מדימומים רבים בבטנה דבר שהוביל בסוף למותה. באופן פרדוקסלי נראה שדווקא הניסיונות הרבים של הרופאים לטפל במחלתה, הביאו למותה וזאת למרות שהשימוש בקנאביס שיפר בצורה דרמטית את מדדי הסרטן של המטופלת. 

איור מעניין מראה את התגובתיות של מספר התאים הסרטניים כפונקציה של מינונים לאורך 78 ימי הטיפול.

המקרה הנ"ל הינו מיוחד במינו שכן ההטבה במדדים הקליניים איננה יכולה להיות מוסברת ע"י השפעת הטיפולים הקונבנציונליים, שכן הילדה הייתה תחת טיפול פליאטיבי בלבד ולמעשה טופלה עם שמן קנאביס באופן בלעדי, ללא צריכה של תרופות קונבנציונליות אחרות. בנוסף, ניתן  לראות קורלציה הפוכה בין המינונים שהילדה צרכה לבין מספר התאים הסרטניים. אכן, הבדיקות הטוקסולוגיות שללו הימצאותם של חומרים כימותרפיים והראו נוכחות של קנאבינואידים בזמן הירידה הדרמטית בספירת תאי הדם הלבנים מ 350000 ל- 0.3. הירידה הדרמטית במספר תאי הדם הלבנים הייתה מלווה גם ב- Tumor lysis syndrome, תופעה שמתרחשת כאשר כמות גדולה של תאים סרטניים מתים בפרק זמן קצר. 

ישנם שלושה מרכיבים עיקריים המשפיעים על התגובתיות לטיפול בשמן קנאביס: 1. תדירות השימוש, 2. ריכוז חומר פעיל בכל שימוש, 3. הסוג והפוטנטיות של החומרים הפעילים. במחקר זה לא ניתן לשייך חומרים פעילים ספציפיים לשיפור במדדים הקליניים שכן השמנים אותם נטלה הילדה, לא עברו בדיקות אנליטיות אשר מאפשרות לזהות ולכמת במדויק את החומרים הפעילים בשמן הקנאביס.

 יחד עם זאת, טיפול מסוג זה נחשב לפולי-תרפיה, וזאת בזכות רפרטואר עשיר בחומרים פעילים הנמצאים בשמן, לרבות קנאבינואידים וטרפנים שחלקם נחשבים בעלי יכולות הנוגדות חלוקת תאים סרטניים ויצירת כלי דם חדשים הנדרשים לגדילתו של הגידול. חשוב לציין כי בעוד שטיפולי הכימותרפיה המתקדמים ביותר כשלו בבקרה על קצב החלוקה המהיר של תאי הדם הלבנים, ואף גרמו לתופעות לואי חמורות שבסופן גרמו למוות של המטופלת, הטיפול בקנאבינואידים היה ללא תופעות רעילות, והביא לנסיגה מוחלטת של התהליך הסרטני. 

הסיפור הנ"ל מדגיש את הצורך במחקרים קליניים נוספים על מנת להבין את הפוטנציאל של מיצויי קנאביס בריפוי תהליכים סרטניים, דבר שיאפשר הפחתה ניכרת בשימוש ברעלים כגון כימותרפיה, אשר להם תופעות לואי חמורות המסכנות את המטופלים. 

הכותב הוא ד"ר עידן הרפז, מנהל המחקר של המרכז לרפואת קנאביס וחוקר בכיר בתחום מדעי החיים, לשעבר המנהל הטכנולוגי של חברת הקנאביס הרפואי פנקסיה. בעל דוקטורט באימונולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.