המערכת האנדוקנאבינואידית – הזווית הרפואית

הרפואה המודרנית ממשיכה להיאבק מול האתגר של תסמונות כאב סובייקטיביות, נפוצות ורבות, שאין להן סימנים אובייקטיביים המתגלים בבדיקות ובדרך כלל נותרות עמידות לטיפול תרופתי (כלומר התרופות לא עוזרות למטופלים). מיגרנה, פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז, הן דוגמאות להפרעות נפוצות אשר סובלות מסטיגמות ומתווית של תסמונות פסיכוסומטיות, כמו גם מכישלון של טיפול רפואי אין סופי, שאיננו נותן מענה מספק. אחת הסיבות העיקריות לתחלואה במחלות כרוניות היא חוסר היכולת של הגוף ליצר חומרים החשובים לתפקודו התקין, וחוסר יכולת של הרפואה לאזן חסר כזה, שנגרם כתוצאה מתפקוד לקוי של הגוף. לדוגמא, חסר באצטילכולין- באלצהיימר, חסר בדופמין- בפרקינסון, חסר בסרוטונין ובנוירואפניפרין- בדיכאון  ועוד.

   בגופם של כל בני האדם קיימת מערכת אנדו – קנאבינואידית (אנדו=פנימי;  קנאבינואידים=חומרים המיוצרים גם בצמח הקנאביס) התומכת בתפקודם התקין של המח ומערכת החיסון. במחקרים רבים בהם שיבשו את המערכת הזו באופן מלאכותי אצל עכברים, התוצאה היתה הופעתן של מחלות כרוניות השכיחות בקרב המין האנושי ואין להן מענה רפואי. כך למשל, פגיעה במערכת האנדוקנאבינואידית גרמה לאפילפסיה ופרכוסים, כאשר ככל שפוגעים במערכת האנדוקנאבינואידית יותר, כך התופעות חמורות יותר. כשלים נוספים במערכת האנדוקנאבינואידית בעכברים הובילו לסיכון גבוה יותר לחלות בטרשת נפוצה, או בדלקות מעי  וגם בעוד מחלות. 

זהו רק קצה הקרחון – במחקר שהתפרסם לאחרונה נמצא קשר בין המצאות גנים הקשורים לתפקוד תקין של המערכת האנדו – קנאבינואידית לבין תוחלת חיים ארוכה בקרב חולי מלנומה. החוקרים הראו שחולי מלנומה אשר בטאו ביתר את הגן CRN2  המקדד את יצור הקולטנים לאנדוקנאבינואידים הנמצאים על מערכת החיסון ((Cannabinoid receptor 2, היו בעלי סיכוי הישרדות לזמן ארוך יותר מחולי מלנומה שבטאו את הגן באופן נמוך יותר. כלומר, חסר גנטי במערכת האנדו – קנאבינואידית, גרם אצל חולי המלנומה למחלה קשה יותר עם סיכוי הישרדות קטן יותר.

    עובדות אלו והיכולת של קנאביס לתת מענה רפואי במגוון רחב של מחלות, הולידו את התאוריה על "כשל במערכת האנדו – קנאבינואידית" כגורם למחלות, שהתפרסמה כבר בשנת 2001 בספר של החוקרים רוסו וטיילר  ובצורה מעמיקה יותר בשנת 2004 במאמר משמעותי שצוטט פעמים רבות בספרות המדעית. 

התאוריה על כשל במערכת האנדו – קנאבינואידית מבוססת על העובדה שמחלות הקשורות למוח ומערכת החיסון נגרמות, בין היתר, כתוצאה מחסר מחומרים המופרשים ע"י הגוף עצמו  (הנזכר לעיל). בדומה, חסר באנדוקנאבינואידים, להם יש תפקיד מרכזי במח ובמערכת החיסון, הינו בעל פוטנציאל לגרום למספר מחלות שהיה ניתן לצפות את קיומן במקרה של כשל במערכת האנדו – קנאבינואידית. במילים אחרות – במצבים מסוימים, בין אם מולדים ובין אם נרכשים, כשל במערכת האנדוקנאבינואידית פוגע בצורה משמעותית במערכת החיסון, דבר המעלה את הסבירות לפתח תסמונות פתופיזיולוגיות ולחלות במחלות כרוניות. 

לתאוריה זאת חסרות הוכחות אובייקטיביות ונתונים מניסויים קליניים רשמיים, אולם כבר תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית ברמות אנדו – קנאבינואידים בנוזל השדרה גם במיגרנה (8) וגם במחלת פוסט טראומה. אכן, ניתן להבחין שצריכת קנאביס בקרב חולי פוסט טראומה לדוגמא, מסייע להקלה על הסימפטומים של המחלה יותר מכל תרופה אחרת תוך כדי הפחתת תופעות הלואי. מחקרים נוספים סיפקו בסיס מוצק יותר לתיאוריה, בעוד שנתונים קליניים אחרים הניבו גם הוכחות לירידה בכאבים, לשיפור השינה (01) ויתרונות נוספים לטיפול בקנבינואידים ולגישות אורח חיים נלווה המשפיעות על הליקוי במערכת האנדוקנאבינואידית. 

בשנות ה-30 של המאה העשרים החליט הריבון להוציא את צמח הקנאביס מחוץ לחוק ולהגדירו כסם מסוכן ללא תועלת רפואית. כתוצאה מכך, קנאבינואידים הנמצאים באופן בלעדי בצמח הקנאביס, לא היו נגישים לאוכלוסיית העולם. למעשה, האנושות החליטה למנוע את הגישה לקנאבינואידים שהינם חשובים מאוד לתפקודם התקין של המוח ומערכת החיסון. החלטה זו, השאירה מיליוני בני אדם הלוקים ביכולתם להפריש קנאבינואידים באופן עצמאי חשופים למגוון רחב של ליקויים מוחיים וליקויים במערכת החיסון אשר גורמים להם להיות רגישים למחלות קשות כגון סרטן, אפילפסיה, פיברומיאלגיה, מחלות אוטואימוניות, מגרנות ועוד. צמח הקנאביס מכיל עשרות קנאבינואידים וחומרים נוספים להם יש פעילות רפואית רבגונית עם השפעה ישירה על תפקוד מערכת החיסון. חשוב לציין כי סכנת הרעילות או ההתמכרות בשימוש בקנאבינואידים הינה נמוכה באופן משמעותי מאשר סכנותיהן של התרופות הפרמצבטיות המיועדות לטפל באותן המחלות.

ניתן רק לדמיין מה יהיו ההשלכות של תיקון העוולה הגדולה מהמאה הקודמת והנגשת צמח הקנאביס על הבריאות של האוכלוסייה הכללית, לא רק על בתור טיפול במחלות קיימות אלא גם במניעתן.

הכותב הוא ד"ר עידן הרפז, מנהל המחקר של המרכז לרפואת קנאביס וחוקר בכיר בתחום מדעי החיים, לשעבר המנהל הטכנולוגי של חברת הקנאביס הרפואי פנקסיה. בעל דוקטורט באימונולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.